קורס בניהול חלומות
"שביעות רצון אישית מהמרחק בין הרצוי למצוי".
בסוף, מה שהופך אותנו לאנשים מאושרים אלה לא התנאים האובייקטיביים של החיים שלנו - אלא עד כמה טוב לנו עם הפער בין איפה שאנחנו, להיכן שהחלומות שלנו.
אדם עשיר שחי ברחוב של מיליונרים, יהיה פחות מאושר מהאדם הכי פחות עני בכפר נידח.
באופן דומה, סטטיסטית - אנשים בני 50 מאושרים יותר מבני 20.
אדם בן 20 אמנם בשיאו וכל האופציות לפניו, אבל לעיתים החלומות שלו לא ריאליים והוא מתוסכל.
בגיל 50 אולי יש לנו כרס קטנה וקצת פחות שיער על הראש, אבל אנחנו יודעים בדיוק למה אפשר לצפות מהחיים האלו. לכן הפער בין הציפיות למימוש שלהן קטן.
לפי התאוריה הזו, האושר תלוי בביצועים שלנו, בחלומות ובמרחק ביניהם.
אבל בעוד הביצועים הם אישיים (כל אחד לפי כישוריו, מאמציו והעדפות שלו) - החלומות של כולנו דומים מאוד.
בעולם האקסטרה מתוקשר שלנו, אפילו החלומות שלנו הופכים להיות זהים.
ואז נוצר מצב בו אנשים עם יכולות שונות נאלצים לרדוף אחרי חלום - שלרובם הוא לא מתאים וגם לא בר השגה.
ייתכן שבמקום להתאמץ בשיפור הביצועים, יהיה הרבה יותר נכון עבורנו לצמצם את הפער מהכיוון השני – להגדיר אחרת את החלום.
מה מייחד את העסק שלך?
ניהול חלומות בשפת העסקים נקרא – תוכנית עסקית.
התוכנית מספרת איך אמורה להיראות הדרך מאיפה שאני נמצא היום לאן שאני רוצה להגיע. היא אמורה לחבר בין היכולות שלי לבין החלום שמתאים לי.
השלב הראשון בתקציב הוא להגדיר – מה נכון עבורי.
לפני שבוחנים רווחיות, ולפני שרצים למספרים, חשוב מאוד להשקיע זמן ומשאבים כדי להבין בדיוק מה אני מצפה מהעסק? מהו החלום?
לא כל העסקים דומים ולא הכל מסתכם בשורת הרווח.
יכולים להיות שני עסקים מתחרים באותו מגרש וכל אחד מהם הגיע במטרה אחרת לגמרי.
עסק חייב לדעת מה מייחד אותו. מה החזון שלו? על אילו ערכים הוא מבוסס? מה הערך המוסף שהוא מציע? הבירור הזה ילווה את העסק בהרבה מאוד החלטות בהמשך.
אם לא מבססים את המטרה, אנחנו עלולים לעבוד קשה מאוד ולגלות בסוף שהלכנו כל הדרך בכיוון הלא נכון.
רק אחרי שיודעים להגדיר מטרה נכונה עבורנו – צריך לראות שיש לה זכות קיום גם במספרים.
כללי אצבע לבנייה של חלום (תקציב) אופטימאלי:
- לחפש שביל שמחבר בין יכולות קיימות למטרה מוגדרת.
- לבסס את התקציב על הנחות עבודה שאפשר לדבר עליהן (כמה מוכרים, באיזה מחיר, כמה עובדים, כמה מטר..).
- לפרט את מבנה התקציב לפי סעיפים, ושיהיה בר מעקב ברמה חודשית.
על מנת לנתח רגישות - מומלץ לספר שלושה סיפורים: סיפור מצוין, סיפור סביר וסיפור גרוע.
התקציב הסביר אמור להיות מספיק שמרן מצד אחד ולהצליח להגשים את היעד שהגדרנו מצד שני.
אם זה לא מתכנס, צריך לבחון עוד אפשרויות עד שמצליחים ליישב הנחות עבודה ריאליות ותוצאות שמצדיקות את המאמץ.
התקציב הגרוע הוא סיפור שצריך להיערך אליו ולהצליח לעמוד בו אם יתרחש.
אם הצלחנו לייצר תקציב שהוא גם מבוסס הנחות עבודה שמרניות וגם יודע להביא אותנו אל החלום שלנו – יש לנו סיבה מצוינת לצאת לדרך.
חלומות נעימים!
בתמונה למעלה: אותו מגרש, מטרות אחרות לגמרי.