קחו את העוגיות האלו ממני

מי לא מכיר את הקערה של השטוחים?

הגעת לפגישה די שבע. אתה גם ככה לא מת על שטוחים.

ובנוסף, הייתה איזו הבטחה כללית כזו לעצמינו שהשבוע לא נאכל שטויות.

והנה, נגמרה הפגישה ואיתה נגמרו גם השטוחים.

זה לא שהחלטנו לאכול שטוחים. פשוט אני כבר כאן, השטוחים כבר כאן, והופ – השטוחים כבר לא כאן.

לתופעה קוראים: "החלטה פאסיבית".

במצב הזה - ה"דיפולט" הוא לנשנש.

זו בחירה, שאם לא נעשה מאמץ מיוחד היא מתקבלת אוטומטית.

בכל יום עומדות בפנינו החלטות רבות.

הנטייה הטבעית היא לבחור באפשרות שלא דורשת מאתנו להתאמץ.

זו הסיבה שאנחנו לא הולכים למכון כושר שנרשמנו אליו. זו הסיבה שאנחנו נשארים בעבודה שלא עושה לנו טוב, וזו הסיבה שפרסומות בשעות השיא עולות יותר (אנשים רואים משהו שהם לא רוצים לראות כי הם כבר על הספה).

גם בעסקים, פוגשים החלטות פאסיביות כל הזמן.

כמה דוגמאות:

- חידוש אוטומטי של ביטוחים / שירותים שאף אחד כבר לא זוכר על מה אנחנו משלמים.

- רכישת מוצרי מדף – בלי בחינה מעמיקה של מרכיבי העלות והאם הם המתאימים לצרכים שלנו.

- עובד שלא מתאים לחברה אבל הוא המוכר והנוח ולכן הוא נשאר עוד חודש (ועוד אחד).

- התעקשות לדבוק במודלים / הרגלים שפעם עבדו והיום כבר לא רלוונטיים.

מנהל שיידע לזהות את דפוס ההחלטות הזה ירוויח פעמיים:

1. כשמפעילים עלינו את המנגנון הזה – נדע לזהות אותו.

שבוע לפני החתונה שלי הרגשתי כאב חזק בבטן. הרופא אמר שאני קצת מתרגש.

מפה לשם - השעה 2 בלילה, מגישים לי מסמך לחתימה לפני ניתוח אפנדיציט.

אני בוחן את הרופא הגבוה בחלוק הלבן וחותם באלגנטיות.

בדיוק באותו הרגע, חמי - החליט שזה זמן מצוין לפצוח בסשן שאלות.

כמה זמן יימשך הניתוח? באיזו טכנולוגיה הוא מתבצע? מי המנתח? ועוד שאלות שנראו לי מיותרות לחלוטין.

מסתבר שהמסמך עליו חתמתי כלל פתיחה של כל הבטן, שלוש שעות ניתוח, צלקת לכל החיים וחודשיים התאוששות.

האלטרנטיבה, כך התברר, כללה שלושה חורים קטנים וחמודים, חמישים דקות ניתוח, וארבעה ימי התאוששות (ו...להעיר את הרופא המומחה).

ברירת המחדל שהציגו לי – הייתה מה שנוח לצד השני – בשביל להגיע לתוצאה טובה עבורי, חמי התאמץ והיה אקטיבי.

2. ניתן להשתמש במנגנון הבחירה הפאסיבית למטרות שלנו.

מוטיבציה היא אירוע חולף. מן תחושה כזו שיש לה תאריך תפוגה.

כשהיא כבר באה ומציפה אותנו – כדאי מאוד לנצל אותה על מנת לייצר תנאים שהופכים את ברירת המחדל לטובתנו.

נניח שהחלטתי שנכון יהיה להשקיע כל חודש 1,000 ₪ בשוק ההון.

אם אני אצטרך כל חודש ליזום העברה של 1,000 ₪ להשקעה, כנראה שזה יתמסמס פה ושם.

אם ברגע של מוטיבציה - אחתום על הוראת קבע כזו – זה יהפוך להיות הדיפולט.

לסיכום,

- שימו לב בהחלטות חשובות לברירת המחדל שמציעים לכם ולאפשרות שלנו להיות אקטיביים ולקבל החלטה מושכלת גם אם היא דורשת מאמץ.

- נסו לנצל את דפוס ההתנהגות של החלטות פאסיביות לטובת מטרות טובות בכך שברירת המחדל תשרת את המטרה.